לאחרונה נתקלתי במושג "חוכמת ההמונים". חוכמת ההמונים היא חלק מהווב 2, היא טומנת בחיקה המון כוח וידע.
"שבתנאים נכונים, קבוצות מקריות של אנשים הן אינטליגנטיות יותר בקבלת החלטות ופתרון בעיות, מהפרטים הבודדים המרכיבים אותה, כולל המומחה הגדול ביותר שנכלל בה" (אלעד, 2007 ; סורוביציקי, 2006).
התנאים לקיומה של חוכמת ההמונים:
"על פי James Surowiecki התנאים להיתכנותה של קבוצה שכזו הנם:
גיוון - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי גבוה להיות טובות כאשר הקבוצה שומרת על שונות האנשים המרכיבים אותה. מדוע? מכיוון שהשונות מונעת מהקבוצה לקבל החלטות שמסתמכות על השפעה, סמכות, או נאמנות קבוצתית וגורמת לקבוצה להסתמך על עובדות. הטרוגניות זו של חברי הקבוצה, יכולה למנוע את ה"חכמה" שהייתה נוצרת אילו הקבוצה הייתה מורכבת מ"פשוטי העם" בלבד.
עצמאות - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי גבוה להיות טובות כשהן נעשות על ידיי אנשים בעלי דעות מגוונות, אשר מגיעים למסקנות בלתי תלויות ומסתמכים בעיקר על הידע שלהם.
ביזור - לקבלת החלטות ופתרון בעיות באופן מבוזר יש שתי השלכות חשובות: ביזור מטפח התמחות ואח"כ מוזן ממנה, התמחות מאפשרת לאנשים להיות יצרנים ויעילים, תוך כדי שהיא מרחיבה את היקף הדעות בתוך המערכת.
תיאום - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי להיות טובות כאשר צורת קבלת ההחלטות מוסכמת בנורמות חברתיות המווסתות התנהגות.
על פניו, נראה שבסביבה ובתנאים הנכונים, ניתן ערך רב מחכמת ההמונים. אך האם ניתן לרתום אותה לטובת הכלל?" (לקוח מתוך ויקי)
דוגמאות לחוכמת ההמונים הם: הווב2 - המבוסס רובו ככולו על שיתופיות ובניית הידע ע"י ההמון (יוטיוב).
הוויקי- כתיבת ערך ע"י קבוצה- "קצב התרבות המידע בויקיפדיה מדהים; כמעט כל אירוע או אדם ששמו עולה לכותרות זוכה לערך בויקיפדיה. מדי יום נוספים לויקיפדיה כ-700 ערכים חדשים והיא נערכת מחדש מאות פעמים בשעה. הכמות של האנשים המשתתפים ביצירתה של אנציקלופדיה מקוונת זו יצרה מקור מידע מתקדם יותר מכפי שקבוצת מומחים תוכל אי פעם ליצור; טעויות זוכות לתיקון מהיר, שלד בסיסי הופך במהרה לגוף ידע." (לקוח מתוך: ויקי)
הגוגל: מקפיץ את האתרים שזוכים לדירוג הכי גבוה.
תוכנות הקוד הפתוח- כל אחד יכול להיכנס לערוך ולשפר תוכנה לדוגמה: לינוקס מערכת הפעלה חופשית, המתחרה מול מייקרוסופט שבתשלום.
רעיון זה של חוכמת ההמונים נראה לי חשוב ונכון ליישום בקרב התלמידים, לעורר בקרבם את יכולת השיתופיות והנתינה אלטרואיסטית ולעודד אותה. להביא למודעות של התלמידים תופעה זו. על מנת לפתח, לומד עצמאי, בעל בטחון ויכולת נתינה ולהכין אותו להיות אזרח התורם בחברה המתפתחת.
הסיבות לתופעה זו כפי שהם מופיעות בספרות:
1. מחויבות לרעיון או אידיאולוגיה – כאמור השיתופיות והפתיחות באינטרנט מקושרות לדמוקרטיה ולחופש.
2. אהבה למקצוע – העיסוק בתחום גורם לאדם תחושה של מימוש עצמי וסיפוק עצמי.
3. אלטרואיזם – התנהגות המעדיפה את טובת הזולת.
4. מעבר מחברת סחר חליפין לחברת מתנות – האידיאולוגיה של עולם ההאקרים, חברה בה אתה נמדד לפי מה שאתה נותן ולא ע"י שליטה בנכסים (מוחשיים או נכסי ידע).
5. תחרות יוקרה בין התורמים – אלה תמריצים הדומים לתמריצים הקיימים בעולם האקדמי.
(לקוח מתוך: ויקי )
כדי לקדם רעיון זה לדעתי יש לחשוף את התלמיד לכוח של הקבוצה: הקבוצה יכולה לתרום לידע שלהתלמיד, לתרום ליצירת ידע משותף (ע"י החיקוי בנדורה), לתרום ליצירת סיפוק אצל התלמידים באמצעות יצירת עבודה שיתופית.
הפלטפורמה ליישום רעיון זה יכול להיות בויקי.
כל תלמיד מקבל תפקיד, שלו הוא אחרי בתהליך הכתיבה (על מנת ליצור אחריות אצל הלומדים).
לדוגמה- תלמיד אחד אוסף חומרים באינטרנט, תלמיד אחר ממיין חומרים אלה על פי רמת הרלוונטיות שלהם ומסמן אותם. תלמיד נוסף מעריך את הידע שנצבר, וביחד כקבוצה הם עורכים את המסמך המשותף ומוסיפים ידע חדש שרכשו במהלך התהליך. הרעיון של נתינת התפקידים ללומדים, לקוח מתוך: המאסטרו מת, תחי התזמורת! - קווים לדמותה של המהפכה השקטה של אלון הסגל.
"שבתנאים נכונים, קבוצות מקריות של אנשים הן אינטליגנטיות יותר בקבלת החלטות ופתרון בעיות, מהפרטים הבודדים המרכיבים אותה, כולל המומחה הגדול ביותר שנכלל בה" (אלעד, 2007 ; סורוביציקי, 2006).
התנאים לקיומה של חוכמת ההמונים:
"על פי James Surowiecki התנאים להיתכנותה של קבוצה שכזו הנם:
גיוון - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי גבוה להיות טובות כאשר הקבוצה שומרת על שונות האנשים המרכיבים אותה. מדוע? מכיוון שהשונות מונעת מהקבוצה לקבל החלטות שמסתמכות על השפעה, סמכות, או נאמנות קבוצתית וגורמת לקבוצה להסתמך על עובדות. הטרוגניות זו של חברי הקבוצה, יכולה למנוע את ה"חכמה" שהייתה נוצרת אילו הקבוצה הייתה מורכבת מ"פשוטי העם" בלבד.
עצמאות - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי גבוה להיות טובות כשהן נעשות על ידיי אנשים בעלי דעות מגוונות, אשר מגיעים למסקנות בלתי תלויות ומסתמכים בעיקר על הידע שלהם.
ביזור - לקבלת החלטות ופתרון בעיות באופן מבוזר יש שתי השלכות חשובות: ביזור מטפח התמחות ואח"כ מוזן ממנה, התמחות מאפשרת לאנשים להיות יצרנים ויעילים, תוך כדי שהיא מרחיבה את היקף הדעות בתוך המערכת.
תיאום - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי להיות טובות כאשר צורת קבלת ההחלטות מוסכמת בנורמות חברתיות המווסתות התנהגות.
על פניו, נראה שבסביבה ובתנאים הנכונים, ניתן ערך רב מחכמת ההמונים. אך האם ניתן לרתום אותה לטובת הכלל?" (לקוח מתוך ויקי)
דוגמאות לחוכמת ההמונים הם: הווב2 - המבוסס רובו ככולו על שיתופיות ובניית הידע ע"י ההמון (יוטיוב).
הוויקי- כתיבת ערך ע"י קבוצה- "קצב התרבות המידע בויקיפדיה מדהים; כמעט כל אירוע או אדם ששמו עולה לכותרות זוכה לערך בויקיפדיה. מדי יום נוספים לויקיפדיה כ-700 ערכים חדשים והיא נערכת מחדש מאות פעמים בשעה. הכמות של האנשים המשתתפים ביצירתה של אנציקלופדיה מקוונת זו יצרה מקור מידע מתקדם יותר מכפי שקבוצת מומחים תוכל אי פעם ליצור; טעויות זוכות לתיקון מהיר, שלד בסיסי הופך במהרה לגוף ידע." (לקוח מתוך: ויקי)
הגוגל: מקפיץ את האתרים שזוכים לדירוג הכי גבוה.
תוכנות הקוד הפתוח- כל אחד יכול להיכנס לערוך ולשפר תוכנה לדוגמה: לינוקס מערכת הפעלה חופשית, המתחרה מול מייקרוסופט שבתשלום.
רעיון זה של חוכמת ההמונים נראה לי חשוב ונכון ליישום בקרב התלמידים, לעורר בקרבם את יכולת השיתופיות והנתינה אלטרואיסטית ולעודד אותה. להביא למודעות של התלמידים תופעה זו. על מנת לפתח, לומד עצמאי, בעל בטחון ויכולת נתינה ולהכין אותו להיות אזרח התורם בחברה המתפתחת.
הסיבות לתופעה זו כפי שהם מופיעות בספרות:
1. מחויבות לרעיון או אידיאולוגיה – כאמור השיתופיות והפתיחות באינטרנט מקושרות לדמוקרטיה ולחופש.
2. אהבה למקצוע – העיסוק בתחום גורם לאדם תחושה של מימוש עצמי וסיפוק עצמי.
3. אלטרואיזם – התנהגות המעדיפה את טובת הזולת.
4. מעבר מחברת סחר חליפין לחברת מתנות – האידיאולוגיה של עולם ההאקרים, חברה בה אתה נמדד לפי מה שאתה נותן ולא ע"י שליטה בנכסים (מוחשיים או נכסי ידע).
5. תחרות יוקרה בין התורמים – אלה תמריצים הדומים לתמריצים הקיימים בעולם האקדמי.
(לקוח מתוך: ויקי )
כדי לקדם רעיון זה לדעתי יש לחשוף את התלמיד לכוח של הקבוצה: הקבוצה יכולה לתרום לידע שלהתלמיד, לתרום ליצירת ידע משותף (ע"י החיקוי בנדורה), לתרום ליצירת סיפוק אצל התלמידים באמצעות יצירת עבודה שיתופית.
הפלטפורמה ליישום רעיון זה יכול להיות בויקי.
כל תלמיד מקבל תפקיד, שלו הוא אחרי בתהליך הכתיבה (על מנת ליצור אחריות אצל הלומדים).
לדוגמה- תלמיד אחד אוסף חומרים באינטרנט, תלמיד אחר ממיין חומרים אלה על פי רמת הרלוונטיות שלהם ומסמן אותם. תלמיד נוסף מעריך את הידע שנצבר, וביחד כקבוצה הם עורכים את המסמך המשותף ומוסיפים ידע חדש שרכשו במהלך התהליך. הרעיון של נתינת התפקידים ללומדים, לקוח מתוך: המאסטרו מת, תחי התזמורת! - קווים לדמותה של המהפכה השקטה של אלון הסגל.
תגובה 1:
קראתי את הספר של סורוביצקי - מומלץ מאוד.
אני רוצה לשתף את הקוראים במיזם שהקמתי: אתר האינטרנט "שיפוצניק" רותם את חוכמת ההמונים לטובת סיוע בקבלת החלטות לגבי בחירת קבלני שיפוצים טובים.
הרי איזו דרך טובה יותר לדעת אם קבלן שיפוצים הוא טוב או לא מאשר לשאול את הלקוחות שלו. אינטואיטיבית, מרגיש שהרבה לקוחות מרוצים יצביעו על בעל מקצוע טוב.
האינטואיציה נכונה ובאמת חוכמת ההמונים מסייעת בקבלת החלטות במקרה זה (בהתקיים התנאים שציינת: אגרגציה, אי-תלות, ביזור וגיוון).
הגולשים מוזמנים לבקר באתר ולהתרשם מחוכמת ההמונים בפרקטיקה :)
הוסף רשומת תגובה