יום שבת, 15 בינואר 2011

התפתחות הידע האישי (הידע האונטוגנטי) והשפעתו על החינוך

במסגרת הקורס החינוך במאה העשרים ואחת, למדנו כי השונות בכיתה מושתת על בסיס גנטי. לדוגמה התכונות המולדות: יכולת שפתית, תקשורת חברתית, התנהגות מינית, יכולת חשיבה רציונאלית, אנטילגנציות, מבנה אישיותי, פתולוגיה.
קיימת גם שונות בין אישית: פולימורפיזם על בסיס גנטי.
החינוך למעשה שייך לסביבה המהווה בין 50%- 20%. מצד אחד יש לחינוך מקום נרחב לפתח את היכולות של התלמיד, אך מצד שני עליי להכיר במגבלות שלי כמורה.
אך אני יכולה להשפיע על הידע של הלומד? ולפתח את יכולתיו ולשפר אותן? בכיתה של 35 תלמידים כאשר כל אחד נמצא בסקלה אחרת של התפלגות האינטליגנציה. כפי שניתן לראות כי התפלגות האינטליגנציה באוכלוסיה (או השונות) יש צורת פעמון.
כיום יש מספר מודלים של הידע האונטוגנטי, אחד המודלים המובילים שברצוני לדבר עליו הוא תורת האינפורמציה. "עפ"י תורת האינפורמציה הידע האנושי מורכב מחלקיקים קטנים, שהקטן שבהם (יחידת האינפורמציה) מוגדר ע"י כמות הידע הנדרשת להבחין בין 2 מצבים (1,0, א, שחור/ לבן,+, -) יחידה כזו קרויה "ביט", ה"ביטים" נעים, כמו חלקיקי גז, בחלל."
"על הידע חל החוק השני של התרמודינמיקה: יותר "סדר" – פחות ידע, תוהו ובוהו – מקסימום ידע, התנהגות חלקיקי הידע ניתנת לתיאור כמויות סטטיסטי, הסתברותי."
הסיבה שאני כותבת על מודל זה היא בגלל המסקנות שיש לתורה זו על החינוך: הידע הוא מרחבי ולא ליניארי, הידע הוא דינמי ולא סטטי, הידע הוא אין סופי ולא סופי. הקטעים לקוחים מתוך הקורס החינוך במאה ה-21 של פרופ' דוד חן ודר' יפה בן עמי, ראה ניספח במאמרים שיעור 8 התפתחות הידע האישי.
כל המרכיבים האלה מתאימים ללמידה מתוקשבת, המאפשרת:
  • למידה מרחבית כפי שתיארתי בפוסט "כתיבת ערך לויקי". התלמיד באמצעות האינטרנט יכול לקרוא טקסט וממנו לצאת לכיווני למידה אפשריים לדוגמה ההיפר טקסט, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בטקס זה. דוגמה נוספת יחידת לימוד באינטרנט לא מחייבת את הלומד לעבור על כל שלבי היחידה ומאפשרת ללומד לבחור באיזה חלק להתמקד כל פעם, דוגמאות לכך ניתן לראות בפוסט הקודם "אתרים לימודיים" המציג, מגוון רחב של אתרים לימודיים הפועלים בשיטה של למידה מרחבית ולא לינארית.
  • למידה דינמית, באינטרנט הידע הוא דינמי, זורם, מתפתח ומתעדכן כל הזמן, בניגוד לספרי הלימוד שבו הידע סטטי. סביבה דינמית היא סביבה שיש בה גירויים ויזואליים (תמונות, סרטונים), גירויים קוליים, היא מחייבת שיתופיות בין הלומדים, בעיקר בעידן הווב 2. הלומד פעיל בסביבת הלמידה שלו ובונה את הידע. הלומד מפיק ידע יוצר ידע חדש, עושה אינטגרציה עם ידע קיים. משתף בידע שלו ואף יוצר עבודה שיתופית. דוגמאות לכך ניתן לראות בפוסטים שכתבתי: "גוגל דוקס בתהליך הלמידה", "כיתות ו' כותבים בלוגים", "כתיבת ערך בויקי", "ציוצים בלמידה".
  • למידה אין סופית, כמות הידע הנמצא באינטרנט הוא עצום ולא ניתן לעצירה, הוא מתעדכן כל הזמן הוא מתווסף ונוצר כל הזמן. במיוחד בעידן האינטרנט המאפשר גישה למקורת מידע רבים כגון אתרי אוניברסיטאות כפי שכתבתי בפוסט "בעקבות חומרי למידה פתוחים", הוא נוצר ומתפתח ולא ניתן לעצור אותו.
למעשה מודל זה מתחבר מאד ללמידה כיום וניתן להשליך ממנו על מערכת החינוך שמחויבת לשנות את דרכי ומטרות הלמידה על מנת ליצור בוגרים בעלי אוריינות מתוקשבת.

אין תגובות: