יום ראשון, 25 ביולי 2010

פייסבוק ויחסים

פייסבוק בעקבות הידיעה כי, פייסבוק חצתה שבוע שעבר את קו חצי מיליארד המשתמשים. ברצוני להקדיש פוסט זה לפייסבוק. הרבה נכתב על הפייסבוק, הן מבחינה חברתית והן מבחינת הפרטיות. כמעט כל מי שאני מכירה בסביבה הקרובה, שכנים, חברים, תלמידים הצטרף לפייסבוק והתחושה שמי שלא נמצא בפייסבוק אינו קיים. בזמן שאני פותחת את דף הבית שלי בפייסבוק, נגלים לעיני הודעות של חברים שצרפתי חלקם באמת חברים וחלקם אנשים שמכירים את החברים שלי, בהתחלה עוד סיננתי את מי אני מצרפת אך עם הזמן התחלתי לצרף כמעט כל מי שביקש וכך למעשה אני יכולה לראות הודעות של כל מיני אנשים שכותבים על "הקיר שלי" חלקם חברים וחלקם לא. כולם מדברים ומשתפים בחיי החברה, בחיי המשפחה מעלים תמונות של הבעל והילדים ולפתע מתגלים לי צדדים מחיי שכנים או חברים שמעולם לא ידעתי ולא הכרתי. אנשים חושפים את עצמם מבלי לחשוש לפרטיות שלהם ושל הקרובים להם. דבר שבחיים האמיתיים לא עשו ולא שיתפו בקלות כזו. זה גורם לי לחשוב מדוע אנשים מרגישים צורך לחשוף את החיים הפרטיים שלהם? האם הצורך בפרסום, והרצון להישמע? גורמים לאנשים לחשוף ולהיפתח. יש תחושה שאין פרטיות בפייסבוק, ניתן להיכנס ולעקוב כמעט אחרי כל אדם ולגלות עליו פרטים וכל זאת מבלי לקום מהכיסא וללא בלש פרטי. מוזר בעיני הדבר מדוע לאנשים כל כך קשה לשתף בחיים האמיתיים ובפייסבוק הם עושים זאת בלי חשבון. האם הם מודעים לכך שכל אחד יכול להיכנס ולקרוא?, האם הם מודעים לסכנות שבחשיפת תמונות הילדים?. נוצרת כאן מעין פלטפורמה חברתית חדשה. הפן האישי: קשה לי להתחבר לפלטפורמה, החברתית החדשה הזו. קשה לי לחשוף את עצמי ואת משפחתי ולכן בפייסבוק אני משתפת: תמונה שלי, שם, תאריך לידה ועיסוק. נראה לי מיותר להציג ולשתף בחיי האישיים, אנשים שאני לא מכירה. יש לי צורך להיפגש ולראות את האדם שאיתו אני מדברת או משתפת ולהרגיש פידבק מיידי מצידו, אני זקוקה לתקשורת הבלתי אמצעית, ללא תיווך המחשב. הפן האחר: לעומת זאת, הדור הצעיר רגיל לשיתופיות הזו, לפתיחות הזו, הם לא חשים מאוימים מחוסר הפרטיות ואין להם בעיה עם חשיפת פרטים זה חלק מהמשחק החברתי ומהרשת החברתית. אלו החיים החברתיים שלהם, אלו החברויות האמיתיות שלהם, אין הבדל עבורם בין עדכון בפייסבוק לעדכון חבר פנים מול פנים. הטכנולוגיה מאפשרת לפתח קשרים חברתיים, תחביבים וסוגי מפגשים שהם אחרים ושונים ועם זאת מאד אמיתיים ועונים לצרכים השונים בכל זמן נתון. אתה יכול להיות חבר במספר קבוצות ברשת חברתית ולהשתתף בדיונים לספק את יצר השיתוף והשיחה לתרום ולהיתרם ולהמשיך לקבוצה הבאה. אין מחויבות ואין צורך בנאמנות אך יש הרבה מקום לניידות ביחסים ובקשרים. ניתן לחדש יחסים ולמצוא חבר מהעבר, לעקוב אחרי...ועוד. המסקנה: כל זאת ועוד תרמה פייסבוק לתחום החברתי ולקשרים. לדעתי פייסבוק פתחה רובד נוסף לחיים שלנו והוא מאד מציאותי וחי ולא ניתן להתעלם ממנו ולא ניתן לומר כלאחר יד אני לא מתחבר לזה, כי הוא הופך להיות חיוני לטוב ולרע כמו מייל או פלפון. לפניכם פרוייקט שנעשה בTheMarker מספר כתבים מנסים לפצח את סוגיית הפרטיות באינטרנט. 9 כתבות עוסקות בעיקר בבעיית החשיפה, החסרונות והסכנות שטומנת פייסבוק, אך הכתבה ה-10 מציגה יתרונות שבויתור הפרטיות מעניין לקרוא: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nbt20100525_01

לפניכם סרטון הומוריסטי קצר המתאר את חשיבות הפייסבוק ועל שינוי מעמדו החברתי של האדם באמצעות הפייסבוק והקלות שביצירת קשרים חברתיים.

9 תגובות:

דורית כץ דרוקר אמר/ה...

לי,
קראתי בעיון ובהנאה את הפוסט המעניין והרלבנטי.
אולי קשרים מסוג זה מספקים צרכים חברתיים שונים כפי שציינת, אולי הם מקלים על אנשים בעלי קשיי תקשורת...ואכן אלו החיים החברתיים של הילידים הדיגיטליים וכדי להישאר "בעניינים" עלינו להתחבר.

לי חאיק אמר/ה...

לדורית
המון תודה על התגובות והיתעניינות בכתיבה שלי. זה נותן לי המון מוטיבציה להמשיך ולכתוב על נושאים נוספים.

ורד אמר/ה...

לי היקרה,
כעת אני יכולה לשתף אותך בידיעה שגם אני קיימת עכשיו !!!
סוף סוף התחדשתי-פתחתי פייסבוק.
עד היום נמנעתי, לא רציתי שתלמידים יציעו חברות... ואיך אני אוכל לסרב ? או לאשר את כולם ?
הידיעה שאת חשופה לתגובות / הערות / ביקורת / לתקשורת בכלל לא היתה לי נוחה, לאט לאט אני משתחררת ו"יוצאת מהקופסא", נידהמתי לגלות מבול של הצעות חברות, חברים וחברים של ... ומכרים מן העבר שכבר הספיקו לשלוח הודעות או לכתוב לי על הקיר...
אני בכלל חשבתי איך אוכל לנצל את הפייסבוק למטרות ההוראה, זו יכולה להיות דרך התקשרות והעברת אינפורמציה ואף משימות לימודיות.
נהנתי מאוד לקרוא את הפוסט שלך,
ורד.

ורד אמר/ה...

לי היקרה,
כעת אוכל לשתף אותך בידיעה, עכשיו גם אני קיימת !!!
סוף סוף התחדשתי ופתחתי פייסבוק.
זה מצחיק כשאני חושבת על זה , מה מנע ממני לעשות זאת עד היום? אני חושבת שנרתעתי מהחשיפה ומהמחשבה שהתלמידים יפלשו לתןך חיי הפרטיים...
נהנתי מאוד מקריאת הפוסט שלך והתחברתי לכתוב.
אני נידהמת ממבול הצעות החברות, ממכרים שלא שמעתי מהם שנים וכבר הספיקו לשלוח לי הודעות או לכתוב לי על הקיר.
שוב אני מוצאת את עצמי חושבת איך להשתמש בזה שימוש מושכל לצורכי הוראה,
ורד.

מיכל סיון אמר/ה...

לי,

הצגת בצורה יפה ועניינית את היתרונות והחסרונות של הפייסבוק. לי אישית אין חשבון בפייסבוק בגלל אותם גורמים שציינת לגבי החדירה לפרטיות. אבל כשאני רואה את התלמידים בבית הספר מדברים ומשתמשים בפייסבוק, אני לא יכולה שלא לחשוב על דרך לשלב אותו בהוראה.
אשמח לקבל רעיונות...

לאה ליברמן אמר/ה...

לי,
קראתי בעניין את דבריך לגבי הרשת החברתית פייסבוק. למרות שאני יודעת שכיום כל מי שלא נמצא בפייסבוק לא קיים כדבריך אך לצערי קשה לי מאד להתחבר לפייסבוק קשה עם החשיפה והפומביות. החברים בפייסבוק הם לא ממש חברים,
במקרה הטוב הם אולי "מציצנים" החיים הפרטיים של אנשים זרים לא ממש מעניין אותי ואני לא מוצאת סיבה טובה למה אני צריכה לחשוף את עצמי בפני כולם. צר לי אך טוב לי עם האנונימיות.

Unknown אמר/ה...

לי שלום ,
קראתי בעניין רב את דברייך בנושאר הרשת החברתית "פייסבוק".
מאוד התחברתי לתחושות ,למחשבות שלך בנושא זה בעיקר לכל מה שקשור לחשיפה הציבורית שלעיתים היא מרצון או שלא מרצון.
אני שייכת לקב' האנשים שכן ולא מחוברים לרשת הפייבוק.
אני כן במובן שיש לי דף ,וחברים מהעבר הרחוק וחברים קרובים שולחים בקשת חברות שלא תמיד אני מגיבה ולא בגלל העדפה מסויימת פשוט.. וכאן נכנס הלא אני לא פותחת את הדף ביום יום (ולפעמים שבועות) וכמו כן לא משתשמשת בכל מה שהרשת מאפשרת תכתובות,תמונות וכו'.
עד כמה שידוע לי יש אנשים שמחוברים 24 שעות ביממה ועסוקים בלחפש מכרים מהעבר ???!!
פתחתי את הדף מתוך סקרנות, עניין לראות מה זה בכלל , לי אישית מאוד קשה עם החשיפה הפומביות והידיעה שהכל נגיש ופתוח לכולם .
לסיכום אני שם ולא שם מתוך בחירה ,החלטה שיש בזה חשיפת יתר ולי יש עם זה קצת העיה.
נהניתי מאוד לקרוא, בהצלחה.
דיקלה סביון

רפי אולו אמר/ה...

לי שלום,
אני מבקר בבלוג שלך כחלק ממטלה בקורס טכנולוגיות ידע בחינוך של המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה.
למרות שכתבתך התמקדה בנושא הפרטיות,נעצבתי שכתבת שאלה הם החיים החברתיים האמתיים של הדור הצעיר והם רגילים לכך.לי חסר מאוד ההתרוצצות בחוץ,משחקי הספורט בשכונה,דו שיח חזותי,פנים מול פנים.מאוד נהניתי מקריאת הכתבה,זו הפעם הראשונה שאני מבקר בבלוג ותוכן הכתבה הוסיף לי ידע רב בנושא הפייסבוק.תודה רבה ובהצלחה רפי.

אמנה שעיב אמר/ה...

לי חאיק
שלום רב!
אני מבקרת בבלוג שלך כחלק ממטלה בקורס טכנולוגיות ידע בחינוך . קראתי בעניין רב את דברייך בנושא "פייסבוק". בהתחלה זה היה די מפחיד כמה שזה נורא קל לחשוף דברים בפייסבוק ,וזה ממחיש עד כמה פרטיותנו חשופה לעיני כל..דבר שמזכיר לי את הילדים והנוער שיש להם חשבונות בפייסבוק.
ועד כה לא ברור לי למה כולם מתעלמים מגיל המינימום של פייסבוק,ילדים משקרים בנוגע לשנת הלידה שלהם כדי שיוכלו לפתוח חשבון בפייסבוק.אז כאן איפה המסר לילדים ?ואיפה אנחנו כהורים?...
לי יש בן שהוא כבר נער בן 13 ויש לו חשבון בפייסבוק מזה שנה, אני לא יכולה לאסור עליו פתיחת חשבון אבל מה שעשיתי זה שישבתי איתו שיסביר לי בנוגע לפייסבוק והוא עודד אותי לפתוח חשבון בכדי להבין את זה טוב יותר,ואף הוא נהיה חבר שלי ..אני עכשיו די מרוצה ופחות מפחדת ודואגת בעניין זה ( לא בגלל שפתחתי חשבון בפייסבוק שהוא כמעט לא פעיל).אלא בגלל שהפכתי להיות "מעורבת" בנושא זה ,כי לפי דעתי הורים חייבים להיות מעורבים כמו בכל עניין חינוכי אחר.