חוכמת ההמונים

לאחרונה נתקלתי במושג "חוכמת ההמונים". חוכמת ההמונים היא חלק מהווב 2, היא טומנת בחיקה המון כוח וידע.
"שבתנאים נכונים, קבוצות מקריות של אנשים הן אינטליגנטיות יותר בקבלת החלטות ופתרון בעיות, מהפרטים הבודדים המרכיבים אותה, כולל המומחה הגדול ביותר שנכלל בה" (אלעד, 2007 ; סורוביציקי, 2006).
התנאים לקיומה של חוכמת ההמונים:
"על פי James Surowiecki התנאים להיתכנותה של קבוצה שכזו הנם:
גיוון - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי גבוה להיות טובות כאשר הקבוצה שומרת על שונות האנשים המרכיבים אותה. מדוע? מכיוון שהשונות מונעת מהקבוצה לקבל החלטות שמסתמכות על השפעה, סמכות, או נאמנות קבוצתית וגורמת לקבוצה להסתמך על עובדות. הטרוגניות זו של חברי הקבוצה, יכולה למנוע את ה"חכמה" שהייתה נוצרת אילו הקבוצה הייתה מורכבת מ"פשוטי העם" בלבד.
עצמאות - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי גבוה להיות טובות כשהן נעשות על ידיי אנשים בעלי דעות מגוונות, אשר מגיעים למסקנות בלתי תלויות ומסתמכים בעיקר על הידע שלהם.
ביזור - לקבלת החלטות ופתרון בעיות באופן מבוזר יש שתי השלכות חשובות: ביזור מטפח התמחות ואח"כ מוזן ממנה, התמחות מאפשרת לאנשים להיות יצרנים ויעילים, תוך כדי שהיא מרחיבה את היקף הדעות בתוך המערכת.
תיאום - להחלטות קולקטיביות יש סיכוי להיות טובות כאשר צורת קבלת ההחלטות מוסכמת בנורמות חברתיות המווסתות התנהגות.
על פניו, נראה שבסביבה ובתנאים הנכונים, ניתן ערך רב מחכמת ההמונים. אך האם ניתן לרתום אותה לטובת הכלל?" (לקוח מתוך ויקי)
דוגמאות לחוכמת ההמונים הם: הווב2 - המבוסס רובו ככולו על שיתופיות ובניית הידע ע"י ההמון (יוטיוב).
הוויקי- כתיבת ערך ע"י קבוצה- "קצב התרבות המידע בויקיפדיה מדהים; כמעט כל אירוע או אדם ששמו עולה לכותרות זוכה לערך בויקיפדיה. מדי יום נוספים לויקיפדיה כ-700 ערכים חדשים והיא נערכת מחדש מאות פעמים בשעה. הכמות של האנשים המשתתפים ביצירתה של אנציקלופדיה מקוונת זו יצרה מקור מידע מתקדם יותר מכפי שקבוצת מומחים תוכל אי פעם ליצור; טעויות זוכות לתיקון מהיר, שלד בסיסי הופך במהרה לגוף ידע." (לקוח מתוך: ויקי)
הגוגל: מקפיץ את האתרים שזוכים לדירוג הכי גבוה.
תוכנות הקוד הפתוח- כל אחד יכול להיכנס לערוך ולשפר תוכנה לדוגמה: לינוקס מערכת הפעלה חופשית, המתחרה מול מייקרוסופט שבתשלום.
רעיון זה של חוכמת ההמונים נראה לי חשוב ונכון ליישום בקרב התלמידים, לעורר בקרבם את יכולת השיתופיות והנתינה אלטרואיסטית ולעודד אותה. להביא למודעות של התלמידים תופעה זו. על מנת לפתח, לומד עצמאי, בעל בטחון ויכולת נתינה ולהכין אותו להיות אזרח התורם בחברה המתפתחת.
הסיבות לתופעה זו כפי שהם מופיעות בספרות:
1. מחויבות לרעיון או אידיאולוגיה – כאמור השיתופיות והפתיחות באינטרנט מקושרות לדמוקרטיה ולחופש.
2. אהבה למקצוע – העיסוק בתחום גורם לאדם תחושה של מימוש עצמי וסיפוק עצמי.
3. אלטרואיזם – התנהגות המעדיפה את טובת הזולת.
4. מעבר מחברת סחר חליפין לחברת מתנות – האידיאולוגיה של עולם ההאקרים, חברה בה אתה נמדד לפי מה שאתה נותן ולא ע"י שליטה בנכסים (מוחשיים או נכסי ידע).
5. תחרות יוקרה בין התורמים – אלה תמריצים הדומים לתמריצים הקיימים בעולם האקדמי.
(לקוח מתוך: ויקי )
כדי לקדם רעיון זה לדעתי יש לחשוף את התלמיד לכוח של הקבוצה: הקבוצה יכולה לתרום לידע שלהתלמיד, לתרום ליצירת ידע משותף (ע"י החיקוי בנדורה), לתרום ליצירת סיפוק אצל התלמידים באמצעות יצירת עבודה שיתופית.
הפלטפורמה ליישום רעיון זה יכול להיות בויקי.
 כל תלמיד מקבל תפקיד, שלו הוא אחרי בתהליך הכתיבה (על מנת ליצור אחריות אצל הלומדים).
לדוגמה-  תלמיד אחד אוסף חומרים באינטרנט, תלמיד אחר ממיין חומרים אלה על פי רמת הרלוונטיות שלהם ומסמן אותם. תלמיד נוסף מעריך את הידע שנצבר, וביחד כקבוצה הם עורכים את המסמך המשותף ומוסיפים ידע חדש שרכשו במהלך התהליך. הרעיון של נתינת התפקידים ללומדים, לקוח מתוך: המאסטרו מת, תחי התזמורת! - קווים לדמותה של המהפכה השקטה של אלון הסגל.

כתיבת ערך בויקי

לאחרונה מעניין אותי לבדוק וליישם את סוגי הטכנולוגיה ושיטות העבודה המתוקשבות שאני מתנסה בהן באופן אישי, על התלמידים שלי.
בעקבות מטלת כתיבת מושג בויקי, בקורס שיטות וכלי חיפוש מתקדמים. עלו בי מספר תובנות ומחשבות על הערך והתרומה של ויקי בתהליך הלימודי. בעבר כבר התייחסתי לתרומה של ויקי ללמידה שיתופית, אך הפעם ארצה להתייחס לעריכת מושג ללא שיתופיות. הפעם ברצוני להתייחס לתפקיד של היפר קישוריות בתוך מסמך ויקי.
המטלה בויקי הייתה כתיבת מושג, ולקשר מושגים המופיעים בו למושגים שכתבו סטודנטים אחרים. רעיון זה לדעתי, תורם לתהליך הלמידה מכוון שהלומד מקשר את המושג שלו, עם מושגים של לומדים אחרים, הדבר דומה לתהליך של עיבוד מידע בזיכרון, הלומד מקשר חומר לימוד חדש בעזרת אסוציאציות למושגים שהוא מכיר וזה מאפשר לו לזכור דברים חדשים.
ערך השיתוף פה מקבל משמעות חדשה, התלמיד עובד לעצמו, אוסף מידע, מסכם, יוצר אנליזה וסינתזה של החומר, מעריך את החומר הכתוב ובסוף מתחבר לתלמיד אחר במושגים ובכך מתפתחת יכולת חשיבה מסועפת. הקישור בין המושגים השונים מכריח את הלומד לחשוב בצורה מרחבית ולא לינארית ומכריח את הלומד להבנות ידע מתוך כמויות גדולות של מידע, בצורה לא מסודרת.
בעזרת ההיפר קישור, הלומד יכול ליצור בעצמו קשרים וצמתים הדומים לצורת החשיבה- אסוציאטיבית.
"מושגים אינם מיוצגים במערכת הזיכרון בנפרד אלא באשכולות של מושגים הקשורים זה לזה" לקוח מתוך: "עקרונות בעיצוב ובניתוח של סביבות למידה ממוחשבות", כרך 1 "/יורם עשת ורונן המר. הידע שנשמר לטווח הארוך (הסמנטי), הוא ידע שהוצפן היטב ע"י קישור לידע הקיים בזיכרון. בעצם כאשר התלמיד מוסיף היפר קישוריות ומתחבר למושגים של לומדים אחרים הדבר דומה לאופן ייצוג של ידע בזיכרון על פי ג'נסון (Jonassen,1986), הלומד בוחר עצמאית למי מהמושגים להתחבר, הבחירה היא חופשית ועל פי פרשנות אישית.

מחוייבות ללמידה מתוקשבת במסמך ויקי משותף

בהמשך לפוסט הקודם וההתנסות בכתיבה בוויקי, ברצוני להמשיך ולכתוב על המחויבות ללמידה מתוקשבת. אך הפעם מתוך ההתנסות שלי ושל חבריי ללימודים בכתיבת מסמך שיתופי בסביבת ויקי.
המחויבות ללמידה מתוקשבת יכולה להיווצר כאשר יש סביבה בטוחה להעלאת רעיונות מבלי שימחקו אותם או תועבר ביקורת קטלנית, או גריסת רעיונות. צריכה להתקיים סביבה וירטואלית נוחה כמו שציין המאמר בהיבטים ארגוניים, טכנולוגיים ופדגוגיים. כפי שציינתי מתוך ההתנסות שלי בסביבת וויקי ברצוני להעלות מספר קשיים שיכולים להוות סיבות לאי מחויבות או לירידה במחויבות ויש להתייחס אליהם.
אחד הקשיים הוא העבודה בקבוצה, האם על המרצה לחלק מראש את הסטודנטים או שמא לתת לסטודנטים לבחור בעצמם, או כמו שקרה אצלנו הסטודנטים התבקשו להירשם לאחת הקבוצות לא יותר מ -6 בקבוצה ומי שנרשם ראשון זכה לעבוד עם הבן זוג או עם מספר סטודנטים שנוח לו לעבוד אך מי שלא הספיק להירשם היה צריך להוסיף את עצמו לאחת הקבוצות הקיימות. האפשרות השנייה נראית לי כאפשרות טובה, הלמידה והשיתוף זורמים ביתר קלות כי הסטודנטים מרגישים בטוחים להתבטא ולשתף בסביבת למידה כזאת, סביבה שהיא פחות שיפוטית וקיימת מחויבות לגבי הצלחתו של המסמך השיתופי. לעומת זאת קביעת קבוצות מראש ע"י המרצה כמו באפשרות הראשונה או כמו באפשרות מס' שלוש, דבר זה נותן לסטודנט מצד אחד להיחשף לרעיונות חדשים ולפעול בסביבה שהיא פחות בטוחה אבל יכולה להיות מאתגרת ולפתוח לרעיונות חדשים שאולי לא הייתי מגיעה אליהם בסביבה המוכרת והבטוחה, יחד עם הרצון להוכיח את עצמך, כל זה יכול להביא למוטיבציה ומכאן למחויבות יותר גדולה. אך מצד שני אם אין חלוקה ברורה לגבי מה התפקיד של כל אחד במסמך השיתופי, יכולים לקרות מספר דברים: מחיקות של רעיונות שאולי נחשבים לבעלי תרומה של הכותב אותם, אי התחשבות בחלוקה וכתיבה בתוך תחום המסמך השייך לסטודנט אחר: "מאד נפגעתי שלקחו לי את הרעיונות וכתבו בחלק המיועד לי" התלוננה אחת הסטודנטיות. הערות נוספות: "מאד מתסכל, מחקו לי את הרעיונות ואני לא יכולה לשחזר". יש תחושה שגזלו ממך את התפקיד ואתה מיותר. מקרים אלה יכולים להוביל לתסכול ולירידה במחויבות הלמידה.
לי באופן אישי העסיקה מחשבה, אך אני מוסיפה ותורמת למסמך מבלי למחוק או להתערב ברעיונות של סטודנט אחר?.
כמו כן היה לי מאד קשה אפילו לתקן שגיאות ולכן בחרתי להוסיף את רעיונותיי מתחת לסטודנט שכתב, מבלי לערוך ולשנות.

ברצוני להסב את תשומת ליבכם למאמר מעניין שמצאתי העוסק ביתרונות של כתיבה באמצעות סביבה מתוקשבת שיתופית מסוג ויקי מחבר: Susan Loudermilk, Tommy Hern הוא מדבר על הטכנולוגיה שבחירתה משפיעה על האינטרקציה החברתית הנוצרת בקרב הכותבים ודן בבעיות וביתרונות שסביבת ויקי יוצרת. הנה קישור לחלק של המאמר הרלוונטי לנושא שכתבתי וממליצה להתחיל לקרוא מהתת פרק שמדבר על Constructivism, Community, and Conflict http://english.ttu.edu/kairos/10.1/binder2.html?http://falcon.tamucc.edu/wiki/WikiArticle/Home

בעיקבות ויקי

לאחר חופשה עמוסה בעבודות ומבחן התחלתי סמסטר ג'. ביום רביעי האחרון התבקשנו להיכנס לויקי להירשם, לפתוח דף תרגול, דף אישי, להשתתף בכתיבת סיפור בהמשכים ולהירשם לסיכומי מאמרים. התחושה האישית הראשונה הייתה, כאילו נכנסתי למבוך כמו עליסה בארץ הפלאות שנופלת לתוך עולם מקביל בעל אין סוף חדרים ואפשרויות ובכל חדר מצפה לה הפתעה. לאחר שיטוט וחיפוש בעקבות ויקי, הבנתי כי הויקי הינו כלי חשוב, יעיל ותומך למידה. הויקי היא מערכת ושיטה לבנייה ולניהול של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט שהתוכן נכתב ונערך ע"י הגולשים. המאפיינים של ויקי בלמידה: המהירות והקלות שניתן לערוך דפים, הניווט באתר אינו היררכי או סידורי אלא בקפיצה מדף אחד לשני – היפרטקסט, דבר זה יוצר חשיבה שהיא לא ליניארית אלא יוצרת חשיבה מסועפת. היתרונות של ויקי: הטקסט נוצר ע"י הלומדים הם יוצרים, עורכים, מוחקים ומתקנים הלומד פעיל ומעורב בתהליך הלמידה. סביבת הויקי מאפשרת שיתוף ואינטראקציה בין חברי הקבוצה, ניתן לעקוב אחר הגרסאות ולראות מי תרם והשתתף בכתיבת הטקסט, הויקי פתוחה לכולם אך ניתן להוריד אותה בחינם מן הרשת ולהתאים אותה לצורכי האירגון. לקוח מתוך: מטלה שיתופית בקורס אקדמי בסביבת ויקי/ חגית מישר־טל ועדנה טל־אלחסיד, האוניברסיטה הפתוחה. קישור למאמר המלא: http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/44.pdf . ואכן מתוך מחקר שנערך: ע"י הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה/ מיכאל קונג'ה, דני בן-צבי שנועד לבחון את הערך הפדגוגי המוסף של השימוש בויקי בתהליכי למידה שיתופית בחינוך הגבוה. עולה מדברי הסטודנטים " כי הם התנסו בלמידה משמעותית לשם הבנה. לדבריהם, הם למדו והבינו את חומר הלימוד לעומק, על רקע היותם פעילים בכתיבת התכנים ועריכתם, ושותפים פעילים בבניית הקורס. בלמידה שיתופית חברתית הלומדים עשויים להיות מעורבים באופן עמוק בתהליך הלמידה ולזכור את הידע הנלמד לאורך זמן ( Morgan, Whorton, & Gunsalus, 2000 ). כך קרה גם בקורסים המתוארים במחקר זה. בנוסף, הסטודנטים שמעו קשת רחבה של דעות ותשובות לגבי החומר הנלמד, ואלו הובילו, לדעתם, להסברים יותר רחבים, עמוקים, קוהרנטיים ומגוונים ופתחו כיווני חשיבה נוספים בפניהם." קישור למחקר המלא: http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/evening/3_1.pdf וכפי שאמר פיאזה כי יש לתת חופש ללומד, לימוד אקטיבי ולימוד עצמי כך שתהיה בעל משמעות ללומד. סוג למידה זו היא חשובה לנו כלומדים אך גם כמורים בעידן הגל השלישי שעוסק במיומנויות חדשות שיש להקנות לתלמידים ולסגנון למידה חדש. צרפתי סרטון, המסביר על ויקי בקצרה והיתרונות שבכלי זה.