התפתחות הידע האישי (הידע האונטוגנטי) והשפעתו על החינוך

במסגרת הקורס החינוך במאה העשרים ואחת, למדנו כי השונות בכיתה מושתת על בסיס גנטי. לדוגמה התכונות המולדות: יכולת שפתית, תקשורת חברתית, התנהגות מינית, יכולת חשיבה רציונאלית, אנטילגנציות, מבנה אישיותי, פתולוגיה.
קיימת גם שונות בין אישית: פולימורפיזם על בסיס גנטי.
החינוך למעשה שייך לסביבה המהווה בין 50%- 20%. מצד אחד יש לחינוך מקום נרחב לפתח את היכולות של התלמיד, אך מצד שני עליי להכיר במגבלות שלי כמורה.
אך אני יכולה להשפיע על הידע של הלומד? ולפתח את יכולתיו ולשפר אותן? בכיתה של 35 תלמידים כאשר כל אחד נמצא בסקלה אחרת של התפלגות האינטליגנציה. כפי שניתן לראות כי התפלגות האינטליגנציה באוכלוסיה (או השונות) יש צורת פעמון.

כיום יש מספר מודלים של הידע האונטוגנטי, אחד המודלים המובילים שברצוני לדבר עליו הוא תורת האינפורמציה. "עפ"י תורת האינפורמציה הידע האנושי מורכב מחלקיקים קטנים, שהקטן שבהם (יחידת האינפורמציה) מוגדר ע"י כמות הידע הנדרשת להבחין בין 2 מצבים (1,0, א, שחור/ לבן,+, -) יחידה כזו קרויה "ביט", ה"ביטים" נעים, כמו חלקיקי גז, בחלל."

"על הידע חל החוק השני של התרמודינמיקה: יותר "סדר" – פחות ידע, תוהו ובוהו – מקסימום ידע, התנהגות חלקיקי הידע ניתנת לתיאור כמויות סטטיסטי, הסתברותי."
הסיבה שאני כותבת על מודל זה היא בגלל המסקנות שיש לתורה זו על החינוך: הידע הוא מרחבי ולא ליניארי, הידע הוא דינמי ולא סטטי, הידע הוא אין סופי ולא סופי. הקטעים לקוחים מתוך הקורס החינוך במאה ה-21 של פרופ' דוד חן ודר' יפה בן עמי, ראה ניספח במאמרים שיעור 8 התפתחות הידע האישי.
כל המרכיבים האלה מתאימים ללמידה מתוקשבת, המאפשרת:

• למידה מרחבית כפי שתיארתי בפוסט "כתיבת ערך לויקי". התלמיד באמצעות האינטרנט יכול לקרוא טקסט וממנו לצאת לכיווני למידה אפשריים לדוגמה ההיפר טקסט, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בטקס זה. דוגמה נוספת יחידת לימוד באינטרנט לא מחייבת את הלומד לעבור על כל שלבי היחידה ומאפשרת ללומד לבחור באיזה חלק להתמקד כל פעם, דוגמאות לכך ניתן לראות בפוסט הקודם "אתרים לימודיים" המציג, מגוון רחב של אתרים לימודיים הפועלים בשיטה של למידה מרחבית ולא לינארית.
• למידה דינמית, באינטרנט הידע הוא דינמי, זורם, מתפתח ומתעדכן כל הזמן, בניגוד לספרי הלימוד שבו הידע סטטי. סביבה דינמית היא סביבה שיש בה גירויים ויזואליים (תמונות, סרטונים), גירויים קוליים, היא מחייבת שיתופיות בין הלומדים, בעיקר בעידן הווב 2. הלומד פעיל בסביבת הלמידה שלו ובונה את הידע. הלומד מפיק ידע יוצר ידע חדש, עושה אינטגרציה עם ידע קיים. משתף בידע שלו ואף יוצר עבודה שיתופית. דוגמאות לכך ניתן לראות בפוסטים שכתבתי: "גוגל דוקס בתהליך הלמידה", "כיתות ו' כותבים בלוגים", "כתיבת ערך בויקי", "ציוצים בלמידה".
• למידה אין סופית, כמות הידע הנמצא באינטרנט הוא עצום ולא ניתן לעצירה, הוא מתעדכן כל הזמן הוא מתווסף ונוצר כל הזמן. במיוחד בעידן האינטרנט המאפשר גישה למקורת מידע רבים כגון אתרי אוניברסיטאות כפי שכתבתי בפוסט "בעקבות חומרי למידה פתוחים", הוא נוצר ומתפתח ולא ניתן לעצור אותו.

למעשה מודל זה מתחבר מאד ללמידה כיום וניתן להשליך ממנו על מערכת החינוך שמחויבת לשנות את דרכי ומטרות הלמידה על מנת ליצור בוגרים בעלי אוריינות מתוקשבת.

כתיבת ערך בויקי

לאחרונה מעניין אותי לבדוק וליישם את סוגי הטכנולוגיה ושיטות העבודה המתוקשבות שאני מתנסה בהן באופן אישי, על התלמידים שלי.
בעקבות מטלת כתיבת מושג בויקי, בקורס שיטות וכלי חיפוש מתקדמים. עלו בי מספר תובנות ומחשבות על הערך והתרומה של ויקי בתהליך הלימודי. בעבר כבר התייחסתי לתרומה של ויקי ללמידה שיתופית, אך הפעם ארצה להתייחס לעריכת מושג ללא שיתופיות. הפעם ברצוני להתייחס לתפקיד של היפר קישוריות בתוך מסמך ויקי.
המטלה בויקי הייתה כתיבת מושג, ולקשר מושגים המופיעים בו למושגים שכתבו סטודנטים אחרים. רעיון זה לדעתי, תורם לתהליך הלמידה מכוון שהלומד מקשר את המושג שלו, עם מושגים של לומדים אחרים, הדבר דומה לתהליך של עיבוד מידע בזיכרון, הלומד מקשר חומר לימוד חדש בעזרת אסוציאציות למושגים שהוא מכיר וזה מאפשר לו לזכור דברים חדשים.
ערך השיתוף פה מקבל משמעות חדשה, התלמיד עובד לעצמו, אוסף מידע, מסכם, יוצר אנליזה וסינתזה של החומר, מעריך את החומר הכתוב ובסוף מתחבר לתלמיד אחר במושגים ובכך מתפתחת יכולת חשיבה מסועפת. הקישור בין המושגים השונים מכריח את הלומד לחשוב בצורה מרחבית ולא לינארית ומכריח את הלומד להבנות ידע מתוך כמויות גדולות של מידע, בצורה לא מסודרת.
בעזרת ההיפר קישור, הלומד יכול ליצור בעצמו קשרים וצמתים הדומים לצורת החשיבה- אסוציאטיבית.
"מושגים אינם מיוצגים במערכת הזיכרון בנפרד אלא באשכולות של מושגים הקשורים זה לזה" לקוח מתוך: "עקרונות בעיצוב ובניתוח של סביבות למידה ממוחשבות", כרך 1 "/יורם עשת ורונן המר. הידע שנשמר לטווח הארוך (הסמנטי), הוא ידע שהוצפן היטב ע"י קישור לידע הקיים בזיכרון. בעצם כאשר התלמיד מוסיף היפר קישוריות ומתחבר למושגים של לומדים אחרים הדבר דומה לאופן ייצוג של ידע בזיכרון על פי ג'נסון (Jonassen,1986), הלומד בוחר עצמאית למי מהמושגים להתחבר, הבחירה היא חופשית ועל פי פרשנות אישית.

מסקינר עד ויגוטסקי

בחרתי לכתוב פוסט זה בעקבות בוחן בקורס אסטרטגיות למידה מתקדמות שעסק בתיאוריות למידה, מסקינר – תיאורית ההתניה האופרנטית המדברת על רחישת התנהגות רצויה אצל הלומד  ע"י חיזוקים ועונשים, דרך בנדורה- תיאורית הלמידה החברתית, עד לתיאוריות הקוגניטיביות המדברות על שינוי המתרחש בלמידה- שינוי קוגניטיבי פנימי אצל הלומד.
מה שמוביל אותי לבדוק את דרכי ההוראה שלי וההתמודדות שלי בכיתה מול קבוצה של 36 תלמידים, האם מתרחשת למידה? וכיצד ניתן לייעל את הלמידה ולגרום לתלמידים להבנה עמוקה ומשמעותית של חומר הלימוד. בשיעורי האנגלית חלק מהלמידה היא תרגול של חוקי השפה שאותם ניתן ליישם באמצעות השיטה המתוכנתת (אחת מתרומותיה החשובות של תיאורית ההתניה האופרנטית): בעזרת יחידות מתוקשבות המאפשרות לתלמידים לעבוד בקצב שלהם וברמה שלהם, יחידות אלה מפרקות את הלמידה לחלקים קטנים מהקל אל הקשה ואף נותנים חיזוקים ומשוב בסוף כל חלק (אין באפשרות המורה לתת חיזוקים כל הזמן ולכל התלמידים בפרק זמן של שיעור), לדוגמה תרגול פועל B.

אם כן שיטה זו טובה ללימוד התנהגות רצויה ותרגול, אך לא מספקת כאשר אני רוצה ללמד את התלמיד לחשיבה עמוקה ולהביא אותו לרמת הבנה. ברמת הבנה מתבצע עיבוד של חשיבה קוגניטיבית שעליי כמורה לשים את הדעת. על מנת לגרום לתהליכי חשיבה עמוקים יותר אצל הלומד, עליי להפוך את הלמידה למשמעותית יותר ורלוונטית עבורו, כך שחומר הלימוד יוכל לעבור הצפנה ולהיות מאוחסן בזיכרון לטווח הארוך והלומד יוכל לשלוף כאשר נידרש לכך או יוכל ליישם אותו במצבי למידה שונים ולהסיק איתו מסקנות. בקיצור לעשות שימושים שונים עם החומר. לדוגמה: כאשר אני מלמדת טקסט קריאה באנגלית עם אוצר מילים חדש, עליי לשים לב לכך שהטקסט יעסוק בחומר לימוד שהתלמיד לומד בשיעורים אחרים כך שיהוה עוגן עבורו, לדוגמה נושא המפה הנלמד בכיתות ה' (ראה עבודה גוגל דוקס). למדתי שיש לבקש מהתלמידים לתמצת את הטקסט האנגלי במילים שלהם ולתרגמו לעברית. כאשר התלמידים פעילים עם החומר אז הם גם זוכרים אותו. בכיתות הנמוכות כאשר אני מנסה ללמד אותיות והתחלת הקריאה, למדתי שיש להשתמש בייצוגים שמיעתיים וחזותיים כך שהמידע (במקרה זה אוצר מילים) הישאר בזיכרון לטווח ארוך יותר. דבר חשוב נוסף שהבנתי, אין להעמיס אוצר מילים גדול, אלא כמות קטנה של מילים כל פעם ולעשות שימוש במילים אלה שוב ושוב.

לסיכום: חשוב על כל מורה לחזור ולקרוא תיאוריות אלה, במהלך השנים אנו שוכחים חלק מהיישומים ולא משתמשים בהם. והשימוש בהן דועך וכתוצאה הלמידה שלנו פחות אפקטיבית. עתה אני יותר מודעת אליהן ויותר ביקורתית כלפי העבודה שלי. כאשר אני בונה שיעור אני קודם כל חושבת כיצד כל חלק אפשר ליישם בצורה הכי יעילה ללומד.