יום שני, 28 ביוני 2010

גיוון תרבותי בלמידה ברשת

בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה היבטים בינלאומיים.
נתבקשנו לקרוא מאמר העוסק בגיוון התרבותי ברשת: מחויבות של סטודנטים עם טכנולוגיות למידה. Cultural diversity online: Student engagement with learning technologies
Hannon, J., & D’Neto, B. (2007).. International Journal of Educational Management. לחיצה על כותבי המאמר תעביר אותכם לויקי כך תוכלו לקרוא על הנקודות העיקריות של המאמר, שאלות שעלו מתוך המאמר ועוד. הדברים נכתבו ע"י קבוצה של 6 סטודנטים במגמת תקשוב ולמידה ולדעתי זו דוגמה טובה לשיתוף פעולה והעברת רעיונות על נושא והרחבתו ע"י סטודנטים ומשקף את מידת מחוייבותם ללמידה מתוקשבת.
המחקר בדק "אך סטודנטים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה מקיימים מפגשי למידה באינטרנט ואת מידת מחויבותם ללמידה. המחקר מתמקד בהיבטים ארגוניים, טכנולוגיים ופדגוגיים". אכן נמצאו הבדלים בין סטודנטים זרים למקומיים במחויבות כלפי למידה וירטואלית. כסטודנטית לתקשוב ולמידה ומתוך ההתנסות האישית שלי עם סביבות למידה וירטואליות, ארצה להתייחס למספר נקודות שעלו מתוך מחקר זה ולפתח אותן מתוך ההתנסות האישית שלי: קורס וירטואלי מחייב כניסה כמעט יום יומית והתעדכנות רציפה לכל אורכו ולכן יש לקחת בחשבון את הרגלי הכניסה של הלומדים. לכל סטודנט יש דרך משלו להתנהל בלמידה מתוקשבת על כמה וכמה סטודנטים מתרבויות שונות. לא תמיד הם מבינים את הדרישות והציוויים ומתוך המחקר עולה גם בעיית הבידוד אין עם מי להתייעץ ולשתף, דבר שהוא קשה מאד לסטודנט זר. גם אלמנט השפה נכנס כאן ולא רק הבנת הנכתב אלא שימוש נכון בסלנג המקומי במקרה זה המחקר נערך באוסטרליה. לדעתי לא מספיק לדעת אנגלית אלא להבין את הניב המקומי ולכן לדעתי המוסדות האקדמיים, צריכים להתחשב בשונות התרבותית, אך יחד עם זאת גם הסטודנט חייב להכיר היטב את השפה האנגלית. נקודה נוספת היא השימוש הטכנולוגי: על הסביבה הוירטואלית להיות מאד ברורה ופשוטה להפעלה כך שהתלמיד יוכל להתמצא בה ובחומרים הנמצאים בה. על פי המלצת כותבי המחקר אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים צריכים לתת תמיכה טכנית רחבה למגוון הסטודנטים, להפוך את המערכת ליותר ידידותית. לדעתי על המערכת להיות יותר אוניברסאלית. כך שסטודנט מכל מקום בעולם יוכל להיכנס ולהשתמש במערכת והיא תהיה מוכרת לו. לנסות לעשות תשתית דומה המשותפת לכלל מוסדות אקדמיים והמוסכמת על כולם. נקודה נוספת היא הפדגוגיה על המרצים להתחשב בגיוון התרבותי וכאשר בונים קורסים יש לקחת בחשבון הבדלים תרבותיים. מתוך המחקר בקרב הסטודנטים הן הזרים והן המקומיים עלה הצורך בהנחיית כתיבה בפורום ובלמידה מתוקשבת. חשוב בלמידה מתוקשבת לתת את הדעת על אינטראקציה בין הסטודנטים ושיתופיות כי זה המפתח לפיתוח רעיונות וללמידה בעלת משמעות. יש אפילו לחייב לדעתי את הסטודנטים לכתוב ולהגיב האחד לשני. מתוך ניסיון כסטודנטית חדשה היה לי מאד קשה עם החשיפה ולא לכולם הדבר בא בקלות ובעיקר לסטודנטים זרים אך עם הזמן סוג למידה זה משתרש והופך את הלמידה לבעלת משמעות אצל הלומד ומקנה לו עוד צדדים להתבונן על הבעיה ובעיקר מאפשר פתיחות ומונע את הבידוד שהזכרתי קודם. לכן לדעתי על המרצים בקורס וירטואלי להתעקש ולעודד למידה שיתופית כגון: עבודה בקבוצה או בזוג כדי לייעל ולשבח את תהליך הלמידה, כפי שניתן לראות בעבודה השיתופית בוויקי שהזכרתי בתחילת הפוסט.

4 תגובות:

חנה גוטמן אמר/ה...

הי לי
אני מסכימה איתך לגבי ההתנסות בתגובה לתלמידים אחרים. נסיון זה חדש גם עבורי. אני, שאיני רגילה בהבעה פומבית של דעותי ומחשבותי, "נאלצתי" מתוקף הלימודים להתנסות בכך. בדרך זו הבעתי את עצמי יותר מאי פעם! אודה, שעדיין קשה לי עם החשיפה, אך איני נרתעת ממנה, כבעבר.

גילה שוימר אמר/ה...

ללי,
בעקבות קריאת הפוסט המעניין שלך, התעוררה אצלי שאלה: האם צריך להיות שינוי במידת המחויבות ללמידה בלמידה מתוקשבת ובלמידה שאינה כזו?
אל פניו נראה שלא. אולם פירוט הקשיים בהן נתקל לומד וירטואלי כמו: אי הכרת הסלנג המקומי,התמודדות עם קשים טכנולוגים ואף בידוד יוצרים בעיתיות מסויימת. עצם העובדה שכל אמירותייך חשופות יוצרת קושי נוסף. זה לא רק ביני לבין המורה זה ביני לכולם, לעיתים זה מעט פוגע בספונטניות של הלמידה. אני בטוחה שתרגול מתאים יסייע להתגבר על קושי זה

חנה גוטמן אמר/ה...

ללי
את מצינת מחקר שאומר כי "סטודנטים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה מקיימים מפגשי למידה באינטרנט ואת מידת מחויבותם ללמידה" וגם שמתוך המחקר עולה גם בעיית הבידוד שאין עם מי להתייעץ ואת מי לשתף. אני רוצה לשתף אותך במשהו שהוא מאד מוזר, בעיני. אנחנו מקיימים לימוד משולב. בחלקו פנים אל פנים ובחלקו וירטואלי. אנו מנהלים עבודה שיתופית בויקי, למשל ומגיבים בבלוגים של עמיתים. מצד אחד עובדים ביחד, למען מטרה אחת ומגיבים זה על דברי זה. מאידך- קשרים בינאישיים כמעט ולא קיימים, בחלק מן המקרים. אנשים משתפים פעולה בעבודה בויקי, וכאלה שכותבים תגובות בבלוגים של עמיתים - "אינם מכירים" ולא מתייחסים זה לזה במפגש פנים אל פנים בכיתה. אני חושבת שזו אחת התופעות היותר מוזרות שפגשתי בהן. הניכור, הזרות וההפרדה בין העולם הוירטואלי לעולם האמיתי, הוא מאד מלאכותי ולא טבעי.

דורית כץ דרוקר אמר/ה...

לי,
נהנתי מאוד מקריאת הפוסט המעניין שכתבת.
ברצוני להוסיף ולחזק את דברייך בנקודה המתייחסת למחוייבות בלמידה וירטואלית- אני חושבת שמחוייבות היא עניין אישי, וכמו שאנו רואים פערים בגישה ובאחריות אצל תלמידים וסטודנטים בלמידה המסורתית, כך הם גם באים לידי ביטוי בלמידה הוירטואלית.
אני מסכימה שיש להתרגל לסוג למידה זה שלחלקנו הוא חדש, או ליתר דיוק היה חדש עד תחילת הסמסטר הראשון, אך כאשר מתבצעת הגדרה ברורה של מטרות הלמידה והמחוייבויות ע"י המרצה- האחריות עוברת לסטודנט/ תלמיד.
כמובן שעם לומדים צעירים יותר יש לערוך תיאום ציפיות מפורט ולהתאים את הדרישות לגיל הלומדים.
דורית