מסקינר עד ויגוטסקי

בחרתי לכתוב פוסט זה בעקבות בוחן בקורס אסטרטגיות למידה מתקדמות שעסק בתיאוריות למידה, מסקינר – תיאורית ההתניה האופרנטית המדברת על רחישת התנהגות רצויה אצל הלומד  ע"י חיזוקים ועונשים, דרך בנדורה- תיאורית הלמידה החברתית, עד לתיאוריות הקוגניטיביות המדברות על שינוי המתרחש בלמידה- שינוי קוגניטיבי פנימי אצל הלומד.
מה שמוביל אותי לבדוק את דרכי ההוראה שלי וההתמודדות שלי בכיתה מול קבוצה של 36 תלמידים, האם מתרחשת למידה? וכיצד ניתן לייעל את הלמידה ולגרום לתלמידים להבנה עמוקה ומשמעותית של חומר הלימוד. בשיעורי האנגלית חלק מהלמידה היא תרגול של חוקי השפה שאותם ניתן ליישם באמצעות השיטה המתוכנתת (אחת מתרומותיה החשובות של תיאורית ההתניה האופרנטית): בעזרת יחידות מתוקשבות המאפשרות לתלמידים לעבוד בקצב שלהם וברמה שלהם, יחידות אלה מפרקות את הלמידה לחלקים קטנים מהקל אל הקשה ואף נותנים חיזוקים ומשוב בסוף כל חלק (אין באפשרות המורה לתת חיזוקים כל הזמן ולכל התלמידים בפרק זמן של שיעור), לדוגמה תרגול פועל B.

אם כן שיטה זו טובה ללימוד התנהגות רצויה ותרגול, אך לא מספקת כאשר אני רוצה ללמד את התלמיד לחשיבה עמוקה ולהביא אותו לרמת הבנה. ברמת הבנה מתבצע עיבוד של חשיבה קוגניטיבית שעליי כמורה לשים את הדעת. על מנת לגרום לתהליכי חשיבה עמוקים יותר אצל הלומד, עליי להפוך את הלמידה למשמעותית יותר ורלוונטית עבורו, כך שחומר הלימוד יוכל לעבור הצפנה ולהיות מאוחסן בזיכרון לטווח הארוך והלומד יוכל לשלוף כאשר נידרש לכך או יוכל ליישם אותו במצבי למידה שונים ולהסיק איתו מסקנות. בקיצור לעשות שימושים שונים עם החומר. לדוגמה: כאשר אני מלמדת טקסט קריאה באנגלית עם אוצר מילים חדש, עליי לשים לב לכך שהטקסט יעסוק בחומר לימוד שהתלמיד לומד בשיעורים אחרים כך שיהוה עוגן עבורו, לדוגמה נושא המפה הנלמד בכיתות ה' (ראה עבודה גוגל דוקס). למדתי שיש לבקש מהתלמידים לתמצת את הטקסט האנגלי במילים שלהם ולתרגמו לעברית. כאשר התלמידים פעילים עם החומר אז הם גם זוכרים אותו. בכיתות הנמוכות כאשר אני מנסה ללמד אותיות והתחלת הקריאה, למדתי שיש להשתמש בייצוגים שמיעתיים וחזותיים כך שהמידע (במקרה זה אוצר מילים) הישאר בזיכרון לטווח ארוך יותר. דבר חשוב נוסף שהבנתי, אין להעמיס אוצר מילים גדול, אלא כמות קטנה של מילים כל פעם ולעשות שימוש במילים אלה שוב ושוב.

לסיכום: חשוב על כל מורה לחזור ולקרוא תיאוריות אלה, במהלך השנים אנו שוכחים חלק מהיישומים ולא משתמשים בהם. והשימוש בהן דועך וכתוצאה הלמידה שלנו פחות אפקטיבית. עתה אני יותר מודעת אליהן ויותר ביקורתית כלפי העבודה שלי. כאשר אני בונה שיעור אני קודם כל חושבת כיצד כל חלק אפשר ליישם בצורה הכי יעילה ללומד.