גוגל דוקס בתהליך הלמידה

פרוייקט הגוגל דוקס (עבודת חקר בנושא המפה) יצא לדרך וכפי שהבטחתי אני ממשיכה לתעד את התהליך, עברו כשבועיים ימים שבהם התלמידים חקרו, כתבו, חיפשו מקורות מידע. בשלב זה עליי לציין כי רוב התלמידים עבדו וכתבו. אך יחד עם זאת נתקלתי בלא מעט קשיים כגון: תלמידים שבחרו לא לעבוד (תופעת הטרמפיסט) וגרמו כתוצאה מכך למירמור מצד תלמידים אחרים שכתבו ועבדו ולא הרגישו מתוגמלים על כך, תלמידים שלא התחברו לתהליך העבודה ולא התחברו למטרה של המסמך ולתרומה של יצירת מסמך שיתופי, כתיבה לא רלוונטית, העתק הדבק, מורים שלא היו מחוברים לתהליך ולהבנת הטכנולוגיה ומשמעותה.
בשלב זה הרגשתי שהמטרה של המסמך המשותף מתפספסת. עצרתי את התהליך, על מנת להסביר ולשקף למורים ולתלמידים את התהליך שעברו.
הקרנתי את המסמכים בכיתה כך שכל התלמידים יוכלו לצפות במסמכים השונים וביקשתי מהמורות לתת ביקורת על צורת הכתיבה, להתייחס לתוכן ולעשייה. התלמידים התבקשו להתייחס לביקורת וליישם את התובנות ולתקן את המסמך.
הריכוז במליאה עזר מאד לתלמידים ללמוד על טעויות האחד של השני, אך יחד עם זאת עזר למורים להתחבר למסמך השיתופי, לפתע נוצרה הבנה של ההיתרונות במסמך מסוג זה בלמידה. המורים התחברו למסמך ולשיטת העבודה החדשה.
כתיבת המסמך עלתה מדרגה התלמידים חזרו למסמכים בדקו ותיקנו, הרגשתי שהם מעורבים בתהליך הם החלו להציג שאלות, עזרו אחד לשני בכתיבה, אך יחד עם זאת ראיתי שעדיין קשה להם להבין ולקבל את העבודה, הם הרגישו חסרי אונים לעיתים לגבי הכתיבה, ביקשו לעבוד לבד, חלקם רצו להיפגש כדי לעבוד.
תחילה חשבתי כי לתלמידים יהיה קל יותר להתחבר לטכנולוגיה החדשה, אך מצאתי את עצמי מסבירה ומשכנעת אותם ביתרונות של הגוגל דוקס. הבנתי שהתלמידים  מורגלים לעבודה ולכתיבה אישית, קשה להם לעבוד בצוות וחשוב לכל אחד מהם לקבל תגמול אישי (ולא תגמול קבוצתי).
המסקנה שלי כדי להטמיעה כלי זה וכלים נוספים תחילה יש להפיג את החששות הן מצד המורים והן מצד התלמידים, יש לנסות לשרש הרגלי עבודה חדשים, במקום הישנים ולהמשיך לשלב כלים אלה בתוכנית הלימודים ובמטלות הניתנות לתלמידים. יש לשלב את הלמידה האישית עם הלמידה השיתופית וליישם עקרונות ותיאוריות למידה עדכניות על מנת לשפר את תהליך הלמידה.
כפי שניתן לראות המסמכים רחוקים עדיין מלהיות משותפים כל תלמיד מרוכז בתוך החלק שלו ושאיפתי לעודד את התלמידים לכתיבה משותפת, להתייחס לכתיבה של שאר חברי הקבוצה להביעה דיעה ועמדה לנסות להביא לשיתוף פעולה של כל חברי הקבוצה.
דוגמה למסמכי גוגל דוקס:
https://docs.google.com/document/d/1Boc-jHMxYTEZNNiCVm9Ppd9mQdjEF9moBaeQiWQwxCM/edit?authkey=CIPb2sYH&hl=iw&pli=1#


https://docs.google.com/document/d/1wSX7dB6yafyuc-n4EWpzsTqwJOxV2HcduVZVnNOFPK4/edit?hl=iw&authkey=CKafytwD&pli=1#
 
https://docs0.google.com/document/d/1Uz8HrilahLFaTbPobieZV-4d-sUZgJkc4ymySuz7jJ0/edit?hl=iw&authkey=CPKj3oYH&pli=1#

כיתות ו' כותבים בלוגים

בסמסטר אחרון זה, בחרתי להקדיש חלק מהפוסטים לתיעוד עבודתי, לשלב את התיאוריה עם הפרקטיקה ולקחת את כל מה שלמדתי במהלך השנה וחצי האחרונה וליישם הלכה למעשה. הפעם ברצוני לספר על פתיחת בלוגים, בקרב מספר תלמידי כיתות ו'. הבחירה בבלוג כמסייע בתהליך הלמידה, הייתה מתוך ההתנסות האישית שלי בכתיבת בלוג. בזמן כתיבת הבלוג קראו לי מספר דברים: התחלתי לשים לב יותר לשיעורים ולנושאים שהועלו במהלך השיעורים שניתן לכתוב עליהם. תוך כדי כתיבת הבלוג חיפשתי מידע ומקורות התורמים לחידוד ולהבהרת הנושא טוב יותר. הבלוג עזר לי להתמקד בנושאי הכתיבה, כיוון וסידר את מחשבותיי. כמו כן הבלוג נתן לי חופש בכתיבה ושליטה על הנושאים שאותם אבחר לכתוב.
והדבר החשוב מכל לדעתי, הבלוג פתח לפני פתח לדיאלוג עם חברי ללימודים, הפידבקים והבעת הדעה נתנו לי את המוטיבציה להמשיך ולכתוב. כפי שכתב וויל ריצ'רדסון (מורה ומרצה בארה"ב) בבלוג שלו "חשוב בשלב הראשון שהמורים בביה"ס או המרצים במכללות יעשו שימוש בבלוגים להתפתחותם המקצועית ורק אח"כ יפעילו תלמידים".
על מנת להבין טוב יותר את תרומתו של הבלוג בתהליך הלמידה, בחרתי בפוסט של דורית "הבלוג כסוגה (ז'אנר) וירטואלית", המציג סקירה מורחבת וברורה את תפקידו, תרומתו והשפעתו של הבלוג בתהליך הלמידה. בפוסט זה ניתן לקרוא על "הביטוי העצמי המקוון" של דר' יעקוב הכט המציעה 4 אב- טיפוסים.
בעקבות ההתנסות החיובית שלי בכתיבת הבלוג הלימודי, בחרתי ליישם את בלוג הלמידה גם אצל תלמידי, על מנת לפתח את מיומנויות כתיבה ולתת להם להתנסות בכלי.
לדעתי הכתיבה בבלוג תאפשר לתלמידים להתנסות במתן ביטוי אישי ולהשמיעה את קולם. לעבוד בצורה שונה ממה
שהורגלו - דף ועיפרון. סוג עבודה זה מזמן לתלמיד למידה רב ממדית, התלמיד כותב תוך כדי בנית ידע, ע"י קריאה וחיפוש באינטרנט וחווה את דעתו על הנושא שבחר. התלמיד בעצם חווה את דעתו על הנושאים שנלמדו על דברים שמעסיקים אותו ויוצר דו שיח איתם בשלב הראשוני הדו שיח בנו לבין עצמו ובשלב השני להתחבר לתלמידים אחרים ולהביעה את דעתו על הנושאים שכתבו ציטוט מתוך הבלוג של ג'יי הורביץ: כתיבה אישית, בלי קריאה של מה שתלמידים אחרים כותבים, מאבדת חלק ממשמעותה. גם עבור תלמידים, לא רק הבלוג האישי מהווה סביבה להתייחסות, אלא המרחב הבלוגי בכללותה, הבלוגוספירה. אפילו אם רק ברובד הכיתתי, תלמידים צריכים ללמוד להתייחס לא רק למה שהם כותבים, אלא גם לכתיבה של עמיתיהם. שאיפתי ליצור דיון ולמידה ולעודד כתיבה רפלקטיבית.
לכאורה בחרתי מטלה פשוטה אך מטרתה בראש וראשונה לחשוף את התלמידים לכתיבה ולעבודה מתוקשבת.
ברצוני להציג מספר דוגמאות לבלוגים של תלמידי הנמצאים בתהליכי כתיבה, עליי לציין כי אלו פוסטים בתחילת הדרך, מעניין יהיה לראות את התפתחות הכתיבה בפוסטים הבאים.
הבלוג של אילנה, הבלוג של אביב, הבלוג של מאי.

מחשבות על העברה בתהליך הלמידה ועל אפשרויות ליישמה בלמידה המתוקשבת.

במסגרת הקורס אסטרטגיות מתקדמות ללמידה ולהוראה. התבקשנו לקרוא על העברה בתהליך הלמידה. העברה בלמידה מתרחשת כאשר ידע, מיומנות, אסטרטגיות חשיבה שנלמדו בתחום תוכן אחד מועברות לתחום תוכן אחר, היכולת של התלמיד להשליך את הידע שלו לתחום ידע אחר או היכולת להשתמש במיומנויות שנלמדו בשטח אחד לתחום תוכן חדש. (נילקח מתוך: הספר הכיתה החושבת/ שרי טישמן, דיוויד פרקינס ואיילין ג'יי). העברה בלמידה הכוונה ארגון ההוראה בדרכים כאלה שיעזרו ללומדים לנצל העברה כדי להבין כיצד דבר קשור לדבר אחר, אך אפשר להשתמש בחומרי הלמידה מחוץ לכותלי בית הספר ואך ניתן להבין משהו במושגים של משהו אחר.
בספר הכיתה החושבת פרק 12 "הוראה לשם העברה" מציעה 4 "שורות תחתונות" כדי לבדוק אם מתקיימת העברה בלמידה, 4 השורות הן: 1. סיפוק דוגמאות של העברה, 2.להסביר לתלמידים את הצורך בהעברה לבצע קישורים בין נושאים שונים כדי לעזור לתלמידים לחזות הזדמנויות ליישומים, 3.קיום אינטראקציה בינם לבין עצמם סביב נושא ההעברה, 4. לתת משוב מעודד ומשבח העברה וחזרה על רעיונות.
לדעתי חלק מנקודות אלה מתקיימים ואף הכרחיים לעבודה מתוקשבת, דוגמה ל 1. "סיפוק דוגמאות של העברה"- האינטרנט מספק היום מגוון רחב של דוגמאות בכל תחום שנבקש, המורה יכול לבקש מהתלמידים לחפש באינטרנט ובכך הוא מפתח את מיומנויות החיפוש, התלמיד מפתח ורוכש אסטרטגיות חשיבה. דבר זה מזמן לימוד חיפוש מושכל ברשת המתרכז כל פעם בתחום ידע אחר. לבקש דוגמאות מהתלמידים שיחפשו. השאיפה היא להעביר מיומנות זו גם מעבר למסגרת בית הספר מיומנות זו תאפשר ללומד העתידי להתמצא בכמויות הידע הנמצאות ברשת ולבחור את המידע המתאים לצרכים שלהם.
2. " להסביר לתלמידים את הצורך בהעברה לבצע קישורים בין נושאים שונים כדי לעזור לתלמידים לחזות הזדמנויות ליישומים"- האינטרנט מזמן עולם רחב עם שפע של הזדמנויות לתלמיד למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנושא הנלמד. הלמידה באמצעות האינטרנט מאפשרת רשת רחבה של הזדמנויות לתלמיד ללמוד על נושא מכל כיוון אפשרי ולמצוא קשרים אפשריים נוספים לחיצת כפתור. 3. "קיום אינטראקציה בינם לבין עצמם סביב נושא ההעברה"- הלמידה המתוקשבת בעידן הווב2 בנויה על שיתופיות ברשת באמצעות הפורמים, רשתות חברתיות, ויקי ועוד. הלמידה המתוקשבת מעודדת למידה סביב נושא ע"י שיתוף של הלומדים בתהליך הלמידה והאינטראקציה שמתפתחת יוצרת תהליך למידה. הדיון שמתפתח והעברת הידע בין הלומדים הם אלה שיוצרים למידה מגוונת ולמידה יישומית. 4. "לתת משוב מעודד ומשבח העברה וחזרה על רעיונות"- הלמידה באמצעות מחשב מאפשרת נתינת משוב מיידי ללומד, משוב עדכני ורלוונטי דבר זה יוצר מוטיבציה להמשיך ולחקור או להמשיך ולתרגל. ניתן לשוב ולתרגל שוב ושוב – דבר זה חשוב להעברה בלמידה.
לסיכום: תיאוריה זו מתאימה ללמידה מתוקשבת, כי האינטרנט בנוי כרשת מסועפת של ידע וניתן למצוא הקשרים בעזרת הכלים שלו ויכולת חיפוש מושכלת של הלומד.

גוגל דוקס בתהליך הלמידה

לגוגל דוקס נחשפתי במהלך לימודי התואר השני, כתבתי וערכתי מסמכים ועבודות משותפות עם סטודנטים נוספים.
אך להפעיל גוגל דוקס בכיתה של 38 תלמידים נראה לי מעניין ומרתק. בחרתי להתחבר לשתי עמיתות שלי לצוות: מורה לגיאוגרפיה ומורה לשפה כי נראה לי נכון שעבודה מסוג זה יש להעריך הן מבחינת השפה והן מבחינת התוכן. בחרתי לעבוד עם כיתות ה,ו. נושא העבודה - מפה כאשר הנושא חולק ל5 תתי נושאים. חילקתי את הכיתה ל6 קבוצות כאשר בכל קבוצה 6 תלמידים ופתחתי לכל קבוצת תלמידים (5-6 תלמידים) מסמך משותף, (6 מסמכים זהים). בחרתי ראש קבוצה לכל קבוצה. העברתי את הקישורים לראשי הקבוצה שהמשיכו והעבירו אותם לשאר חברי הקבוצה שלהם וכך יצאתי לדרך.
הנושאים כפי שניתן לראות אינם מורכבים בשלב זה וההנחיות ברורות.
דוגמה למיסמך מסוג זה: https://docs.google.com/document/d/1Boc-jHMxYTEZNNiCVm9Ppd9mQdjEF9moBaeQiWQwxCM/edit?hl=iw&authkey=CIPb2sYH#
נתקלתי במספר קשיים שחלקם הציג כאן : לא לכל התלמידים יש אימיילים והיה צורך לפתוח אימיילים לכולם על מנת להעביר את הקישור של המסמך, תלמידים חסרי מיומנויות מחשב, תלמידים שלא יודעו לחפש חומר רלוונטי ולכן היה צורך ללמד את התלמידים חיפוש מושכל במאגרי מידע. תלמידים שמשתתפים וכותבים לעומת כאלה שלא מנסים (הטרמפיסט).
למעשה בפתיחת מסמך שיתופי על נושא פשוט לכאורה, התלמידים נחשפו למספר מיומנויות מתוקשבות דבר שהוביל לסדרת שיעורים.
בפוסטים הבאים בכוונתי להמשיך ולראות כיצד מתפתחים מסמכים אלה? ובמיוחד החלק האחרון שלהם כאשר התלמידים הצטרכו לרשום רפלקציה על העבודה כל אחד שתי שורות. שאלה נוספת שמעניינת אותי כיצד כל אחת מהמורות תעריך מסמך זה?
לסיכום, העבודה בגוגל דוקס חשובה בעיני מכמה סיבות: קיימת התלהבות מצד רוב התלמידים, יש הקשבה כמעט מלאה בזמן השיעור להנחיה, הם מצפים בקוצר רוח לראות את הפידבקים שלנו המורים ושל החברים לכיתה. חיפוש החומר מאלץ אותם לקרוא על הנושא והם נחשפים לסרטונים, מצגות, דיאגראמות דבר שבשיעור רגיל או בעבודה רגילה לא בטוח שכל התלמידים היו נחשפים לו. העבודה השיתופית יוצרת אינטראקציה בין כל התלמידים גם החזקים יותר וגם החזקים פחות. השיתוף גורם לעניין ולסקרנות כיצד יראה המסמך הסופי.
לפניכם מצגת המראה 30 דרכים מעניינות לשימוש בגוגל דוקס בכיתה. כמו כן בבלוג זה ניתן לקרוא מהניסיון של מורה בארה"ב המשתמש בגוגל דוקס בכיתתו ולסיום סרטון קצר המסביר על היתרונות בשימוש גוגל דוקס.

שילוב רשתות חברתיות בלמידה

בהמשך לפוסט הקודם שבדק מהן רשתות חברתיות, בפוסט זה התמקד בלמידה באמצעות רשתות חברתיות.

אלברט בנדורה פסיכולוג וחוקר בתחום פסיכולוגיה חברתית מהוגי תאוריית הלמידה החברתית- קוגניטיבית ומושג המסוגלות העצמית. על פי תיאוריית זו, רוב ההתנהגויות שלנו נלמדות באמצעות צפייה באחרים ובאמצעות חיקוי שלהם ולא בהתנסות אישית- למידה ע"י חיקוי.

בהמשך, טען כי האדם יצור חברתי ובהייתו יצור חברתי, אשר פועל בתוך הקשר חברתי, יש הדדיות בין האדם לחברה. בעיקרון ההדדיות שלושה מרכיבים את האישיות: אדם – סביבה – התנהגות. ובניהם מתקיימים יחסי גומלין.

אם ננסה לתרגם זאת ללמידה באמצעות רשת חברתית, הלומד פעיל בצורת הלמידה שלו הוא תורם מהידע שלו אך יחד עם זאת נתרם מהסביבה. הלומד מושפע ומשפיעה ודבר זה יוצר אינטראקציה של ידע, ידע דינמי ומתפתח. אין סמכות אחת האחראית ללמידה, אלא למידה שכל חבר בה שותף לבניית ידע מעין ספק ידע.

כיום יש מספר הולך וגדל של רשתות חברתיות המתפתחות סביב נושא מסויים ומאפשרות שיתוף ידע ומשאבים רלוונטיים ומעודכנים בין חברי הרשת. דוגמה לרשתות חברתיות מתחום החינוך : אדיורשת – רשת חברתית הפונה לאנשי החינוך, שלובים- רשת מקצועית של מכון מופ"ת לעוסקים בחינוך ובהכשרת מורים.

בעודי כותבת מילים אלה חושבת אני על מערכת החינוך בארץ ותוהה האים יש בה את הגמישות והיכולת לקבל שינוי למידה מסוג כזה?

האם המערכת פתוחה לתקשורת ולמידה בין התלמידים ללא תיווך והנחייה צמודה של מורה? האם יכול להתפתח שיח בין הלומדים סביב נושא משותף? האם אין כאן ניגוד בין הדרישה של המערכת לסטנדרטיזציה (תהליכי הערכה בלתי פוסקים ומבחנים הבודקים תוצאות והישגים)?

לדעתי קיימת מגמה לנסות ולבדוק תהליכי למידה אלה, כפי שניתן לראות ברשתות החברתיות, המורים מתנסים וכותבים על שילוב הלמידה השיתופית והשינוי יקרה כי הוא מתפתח מהשטח מהמורים.

רשתות חברתיות
במסגרת הקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים", התבקשנו לכתוב בויקי דף מושג. אחד המושגים שהתחברתי עליהם הינו "רשתות חברתיות", כפי שניתן לראות נושא זה העסיק אותי בעבר (ראו תגיות קודמות על פייסבוק) וממשיך להעסיק אותי גם עכשיו.
"רשת חברתית היא כוללת קבוצות של חברים, משפחות, מפלגות פוליטיות, איגודים מקצועיים וכדומה" מתוך ויקופדיה.
" הרשתות החברתיות מבוססות על תיאוריית העולם הקטן שהגה הסוציולוג סטנלי מילגרם ב-1967. העיקרון שעומד מאחוריה פשוט: בין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים. כלומר, לכל אחד יש מכר, שמכיר מישהו אחר, שמכיר מישהו שלישי וכו' - ומכאן שלמעשה יש קשר כלשהו בין האדם הראשון לאדם השישי. תרגום הרעיון לאינטרנט מאפשר לכל גולש להכיר בקלות אנשים חדשים באמצעות הקשרים הקיימים." כפי שכותב גל מור.
לרשתות יכולה להיות תרומה לפרט, כגון: מציאת עבודה, בן זוג, שיתוף עיסקי או איתור מומחיות נדירה ונחוצה.
אך פועלות רשתות חברתיות? ואלו מטרות הן משרתות? ניתן לראות בסרטון הקצר הבא.
כיום הרשתות החברתיות תופסות תאוצה, אין צורך לחפש עבודה מפה לאוזן תוך הקשה אחת אתה יכול להגיע לכל החברים של החברים העובדים במקום עבודה שאתה מעוניין לעבוד בו. דוגמה לכך ניתן לקרוא בכתבה הבאה.
כבעל עסק אתה יכול להגיע ללקוחות שלך וללקוחות פוטנציאליים בגלל רמת השיתופיות והיכולת של הרשתות להצליב מידע ולקשר בין האנשים לתת תמיכה טכנית. אנחנו יכולים ליצור לבד רשת חברתית מקצועית סביב נושא מסוים שהחברים בה משתפים את רעיונותיהם, את יצירותיהם ואת חוות דעתם המקצועית: דוגמה לסוג רשת כזו: סימניה- לתת במה לאנשי ספרות ולאנשים שאוהבים לקרוא.
דוגמה נוספת לרשת חברתית מקצועית למורים ליישומי מחשב בישראל- אדיורשת.
הרשתות החברתיות נותנות הרבה כוח ומבטיחות זרימת מידע מהירה ומעודכנת. הן משפיעות ומושפעות מאיתנו הגולשים ואנחנו אלה המזינים אותן אך מצד שני מוזנים מהן.
לפניכם רשימה של חלק מרשתות החברתיות, ניתן לקבל הסבר על חלקן ולהיכנס באמצעות הקישורים המצורפים.
לסיכום הפוסט בחרתי להראות סרטון הומוריסטי המתאר מלחמה בין הרשתות החברתיות, על הזמן שלנו והאיום של הרשתות על הפרטיות שלנו ועל החיים שלנו.

עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות

עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות
פוסט זה יוקדש לגלית שליוותה אותנו במהלך הקורס עקרונות למידה מתוקשבות.
במהלך הקורס התוודענו למספר אינטראקציות כגון: הדמיות, משחקים וכדומה.
התבקשנו בעבודה המסכמת לבחור אינטראקציה ולפתח אותה ולכן כבר בזמן גיבוש הנושא ובחירת האינטראקציה הבנו שיש לקחת בחשבון מספר גורמים כגון:
1. איזו אינטראקציה תענה בצורה הטובה ביותר לתחום התוכן ?
2. איזו אינטראקציה תוכל לשרת אותנו המורים בצורה הטובה ביותר ולהביא לתוצאות הטובות ביותר?
3. איזו אינטראקציה תגרום לתלמידים להבנת החומר הנלמד ולעניין רב יותר?
מתוך ניסיוננו שלי ושל מיכל (בת זוגתי לעבודה), בחרנו במשחק כדי לתרגל "זמן עבר"- past simple
נוכחנו לדעת שתלמידים מתקשים לזכור פעלים בזמן עבר ומתבלבלים בין פעלים רגילים לפעלים יוצאי דופן ויש צורך בתרגול.
ולכן על מנת לעורר מוטיבציה ועניין בחרנו בדרך של משחק לתרגל את החומר. כבר בקורס של פרופ' מיקי רונן למדנו, כי משחק מעלה את המוטיבציה, מוריד את רמת החרדה והלחץ בקרב התלמידים בתרגול חומר חדש.
בקישור הבא תוכלו לקרוא על מוטיבציה פנימית ויעילות לימודית במשחקים מאת Malone & Lepper מתוך הקורס משחקים מתו מתוקשבים עם פרופ' מיקי רונן
http://www.hl.derby.co.il/upload/19300/Media/Malone&Lepper%20heb%20abstract.htm
במהלך פיתוח ממשק האינטראקציה, נוכחנו לדעת שיש לשים לב למספר דברים: הממשק צריך להיות ידידותי ונוח למשתמש והדבר צריך לבוא לידי ביטוי במעט מסכים שהתלמיד צריך לעבור, הוראות ברורות, משובים מעודדים ומגוונים בכתב ובע"פ, אסטטי ונעים לעין ומעוצב בצורה עכשווית המתקרבת למציאות (עיצבנו את הטקסט כאימייל)
ראה דוגמא

האינטראקציה צריכה להיות מותאמת לרמת התלמידים, מצד אחד לעודד את המתקשים, אך מצד שני לאתגר את הטובים.
במלאכת פיתוח האינטראקציה מעורבים מספר בעלי תפקידים: הגרפיקאי, המתכנת, ומתכנן התוכן. לכל אחד יש תפקיד ועלינו כמתכנני התוכן מוטלת האחריות לתת הוראות ברורות ומפורטות, כל פעולה וכל תגובה צריכה להיכתב אחרת היא לא תתממש במשחק.
עליי לציין שמאד נהניתי מהקורס וההנחיה של גלית, למדתי רבות על פיתוח ממשקים ואת הידע הזה אקח לעבודתי עם תלמידים, הן בבחירת אינטראקציות מתאימות והן בהפעלת שיקול דעת בבחירת סוגי אינטראקציות המותאמות לתחומי העניין השונים.